חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1998, עוסק בזכויותיהם הבסיסיות לשוויון של אנשים בעלי מוגבלויות בכל האספקטים של חיי היומיום. מתוקף כוח החוק, גובשו מגוון תקנות הנוגעות לנגישות. סעיף 35 באופן ספציפי, עוסק בתקנות הנגשת אתרי אינטרנט. התקנות קובעות כי כל אתר אינטרנט המספק שירות או מידע בעל ערך ציבורי, חייב להיות נגיש.
כמה זמן נותר לכם לבצע הנגשה?
במקרה של אתר קיים, התקנות קובעות כי יש להנגיש אותו עד לתאריך 25.10.16. במידה ומדובר בדף חדש באתר קיים – יש להנגישו עד 25.10.15. כל אתר או חלק ממנו שהועלה לפני אוקטובר 2015, יונגש עד אוקטובר 2016, וכל אתר או חלק ממנו שהועלה אחרי אוקטובר 2015, צריך להיות נגיש באופן מידי. אתר שהונגש לרמה A עד ליום 25 באוקטובר 2014, פטור מהנגשה לרמה AA (אינו תקף במידה ומדובר באתר ציבורי).
על איזה תקן מדובר?
האתרים נדרשים לעמוד בהנחיות תקן 5568 הישראלי של מכון התקנים. תקן זה, מבוסס על התקן הבינלאומי של גוף התקינה העולמי: World Wide Web Consortium- W3C- Content Accessibility Guidelines 2.0.
כיצד אוכפים את החוק?
במסגרת ההיערכות לאכיפת חוק ההנגשה, קיימים שלושה מסלולי ענישה למפרי החוק:
המסלול הפלילי: הרשעה פלילית וכפל הקנס הקבוע בחוק העונשין (150,600 שקלים). כמו כן, בית המשפט רשאי להורות על הפסקת העיסוק בעסק לתקופה שיקבע.
המסלול המנהלי: נציבות שוויון זכויות לאנשים בעלי מוגבלויות רשאית להוציא צו נגישות לבעל אתר שהפר את התקנות. בעל אתר שיפר את הצו, יכול להיקנס בשיעור של 5% על כל יום איחור בהנגשה. במידה ומדובר בתאגיד, הקנס עשוי להיות כפול.
המסלול האזרחי: המסלול האזרחי נחלק לשניים: תביעה פרטנית ותביעה ייצוגית. תביעה פרטנית: ניתן לתבוע בעל אתר שטרם ביצע הנגשה, ואף לתבוע פיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד לשיעור של 50,000 שקלים. תביעה ייצוגית: ניתן לתבוע תביעה ייצוגית בשמם של אנשים בעלי מוגבלויות. על ביהמ"ש לאשר את הגשת התביעה הייצוגית לאחר שהשתכנע כי התקיימו התנאים המוקדמים לכך בחוק. גם כאן ניתן לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק.