בְּלוֹג נְגִישׁוּת אַתָרִים

מגזין YNET בתאריך: 17.04.18 
האינטרנט ממלא תפקיד גדול בחיינו - מצריכת חדשות ועד תשלומים לרשויות, מהזמנת כרטיסי קולנוע ועד לתקשורת עם חברים ומשפחה. למרות החלק הגדול שהאינטרנט תופס בחיי רובנו, כחמישית מהאוכלוסייה אינה יכולה להשתמש בו בצורה נאותה, עקב מוגבלויות גופניות שונות. משום כך החוק מחייב מוסדות ציבור ועסקים להנגיש את האתרים שלהם. אדם איכר, מנכ"ל חברת "נגיש בקליק", המתמחה בהנגשת אתרים ומובילה היום את שוק הנגישות בישראל, מסביר כיצד עושים זאת בצורה הנכונה, מעבר לאמות המידה שמתווה התקן.
כחמישית מהאוכלוסייה בישראל סובלת ממוגבלויות שונות: פיזית, חושית (כגון, לקות ראייה ושמיעה), נפשית ושכלית. זהו מספר עצום של אנשים שאינם מסוגלים לראות את המסך, ללחוץ על העכבר או לשמוע סרטונים באתרים. אוכלוסייה זו זקוקה בעידן הדיגיטלי לסביבה ממוחשבת ונגישה, שתקל עליהם לגלוש באתרי האינטרנט, בין אם מדובר בהנגשה על-ידי טקסטים קריאים וברורים, בין אם בהנגשה על-ידי סרטים המלווים בכתוביות, ובין אם בהנגשה על-ידי הקראה של הטקסטים. למעשה, הצורך הבסיסי הזה קיבל תוקף עוד ב-2013, כאשר ישראל יישרה קו עם מדינות רבות בעולם וחוקקה את החוק. באוקטובר 2017 נכנס לתוקפו חוק הנגישות לאתרי אינטרנט, שמחייב בעלי אתרים להנגישם לאנשים עם מוגבלות. לצידו, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הכוללים הגדרות מי הם הגופים הציבוריים המחויבים בהנגשה.

מגזין אנשים ומחשבים תאריך 12/12/2017
כשבעל אתר אינטרנט מעוניין להנגיש את האתר הוא עומד בפני השאלה: האם להנגיש את האתר בקוד המקור או להשתמש בתוסף נגישות חיצוני? עיקר התשובה נמצא בשאלה מקדימה: מי יבצע את תהליך ההנגשה?
נגישות אינה דבר של מה בכך. רבים האנשים שקראו פעם אחת את התקן ומכנים את עצמם מנגישי אתרים. זה משול לאדם שיצבע את ביתו או יתקין בעצמו פרגולה בחצרו ויכנה עצמו קבלן.
לפני שאנו בוחרים בעל מקצוע לשם עריכת שיפוץ מקיף בביתנו, אנו בודקים מה כוללת ההתחייבות במסגרת הצעת המחיר, הולכים לראות פרויקטים לדוגמה, מבקשים חוות דעת מלקוחות קודמים, מוודאים שהקבלן רשום, דורשים אחריות על העבודה וכיו"ב.
כאשר אנו מעוניינים להנגיש את האתר שלנו, עלינו לפעול באופן דומה – נגישות זה מקצוע לכל דבר ועניין. אין כזה דבר "כמעט" נגיש, אין כזה דבר "בערך" נגיש – אין ליד.

הנגשת קבצי pdf הפכה חיונית מאוד, מיליוני קבצי pdf בעולם אינם נגישים לאנשים עם מוגבלויות ויהפכו יעילים מאוד כאשר יתאפשר גם לכבדי ראיה לקרוא אותם. עם כל כך הרבה קבצי pdf ברשת אין סיבה שלא לגרום להם להיות קריאים יותר עבור קהל גדול יותר .

1. בעלי אתרים קיימים (לפני ה25.10.15) מחויבים בהנגשה במידה והמחזור השנתי הממוצע שלהם הוא החל מ - 1,000,000 ₪.
2. לאתרים חדשים (החל מ- 25.10.15) יש פטור מהנגשה במידה והבעלים הוא עוסק פטור או שהמחזור הממוצע השנתי שלו נמוך מ - 100,000 ₪. עד שנת 2020 יש פטור לבעלי אתרים שהמחזור הממוצע השנתי שלהם נמוך מ – 300,000 ₪.
   כלומר, בעלי אתרים חדשים מחויבים בהנגשה רק אם המחזור השנתי שלהם גבוה מ - 300,000 ₪ ובשנת 2020 מחזור שגבוה מ - 100,000 ₪.
3. לאור השינוי, תכני וידאו יחויבו להכיל כתוביות רק באתרים של חברות ציבוריות או חברות עם מחזור שנתי העולה על 5 מיליון ₪.
4. פטור ל- 3 שנים יינתן לבעלי אתרים שיציגו אישור ממומחה נגישות על כך שמבחינה טכנולוגית הם אינם יכולים לבצע התאמות נגישות לאתר.
5. אתר שקיבל בקשה לתיקון בעיית נגישות, יינתנו לו 60 יום לעמוד בבקשה לתיקון התקלה.
   במידה ומהות התקלה תלוי בזמן (דוגמא: שובר שיש לממש לעוד 5 ימים ולא ניתן לקנות אותו מבחינה נגישותית, יתוקן עד למועד האחרון למימוש או יסופק לאותו לקוח הפתרון בצורה חלופית). 

תרגום לשפת הסימנים של הישיבה
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית שימוש בכתוביות ללקויי שמיעה בכל הפרסומות בטלוויזיה רק 5% מהפרסומות יתורגמו לשפת הסימנים משרד המשפטים ביקש שלא לקיים הצבעה בטענה שהממשלה לא הסכימה להחיל את ההצעה על כל התשדירים נציגי הערוצים נעדרו מהדיון

מועד כניסתן לתוקף של התקנות שמחייבות להנגיש אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלויות (תקנה 35) יידחה לאוקטובר 2017 — כך אישרה אתמול ועדת המשנה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בראשות ח"כ אילן גילאון (מרצ).

תקנות נגישות השרות העוסקות בהנגשת אתרי אינטרנט דורשות, בין היתר, לסמן אתר שהונגש בצורה בולטת. עמותת נגישות ישראל בסיוע שי שגיא מ One brand עיצבה אייקון חדש ומיוחד למטרה זו.
השימוש באייקון הינו חינמי וניתן להורידו מהאתר.
מיותר לציין שיש להשתמש באייקון זה רק לאחר הנגשת האתר ובדיקתו כעומד ב ת.י. 5568 להנגשת אתרי אינטרנט.

ביום ראשון נכנס לתוקפו השלב הראשון בתקנות הנגשת אתרים, ומעכשיו כל אתר חדש או מדור חדש באתרים קיימים אמור להיות מותאם לסובלים ממוגבלויות שונות; אבל רק חלק זעיר מהאתרים נגישים ורוב אנשי המקצוע לא הוכשרו

האתר שלך לא נגיש לאנשים עם מוגבלויות? תחטוף קנס של עשרות אלפי שקלים

 השבוע נכנסו לתוקפן הגדרות נגישות אתרים בישראל, במטרה להקל על גולשים עם ליקויי שמיעה, ראיה ועוד. כך תבטיחו שהאתר שלכם יעמוד בתקן החדש ותימנעו מפגיעה בציבור - ומקנסות כבדים

רלוונטי בעיקר לחברות קטנות/אתרים קטנים הנתקלים בבעיה במימון הנגשת האתר

פטור בשל נטל כבד מדי

המחוקק אינו מתכוון להטיל על נותני שירות שהמשאבים שלהם מצומצמים, נטל שיקשה עליהם לעמוד בו. לכן, אם ביצוע ההנגשה מהווה נטל כלכלי כבד מדי ניתן יהיה לקבל פטור מהתאמות הנגישות ברמה AA וניתן להסתפק בהתאמות ברמה A. אם גם ביצוע התאמות לפי רמה A מהווה נטל כלכלי כבד מדי, יכול נותן השירות לקבל פטור אף מביצוע התאמות אלה. הפטור יכול להינתן על ידי פניה לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. פטור זה אינו קיים עבור נותני שירות שהם רשויות ציבוריות.

בגרסה החדשה של Gett ייעשה שימוש בתכונת הנגישות, שבעזרתה המשתמש יוכל לשמוע תיאור של כל מה שקורה על המסך ולהשתמש באפליקציית Gett על מנת להזמין שירותי מוניות

Gett (גט טקסי לשעבר) משיקה גרסה ייעודית להזמנת מונית בלחיצת כפתור לבעלי מוגבלות בראייה ועיוורים.

הגרסה החדשה של Gett הותאמה לצורכי אנשים בעלי מוגבלויות, עם ליקויי ראייה בעזרת שימוש בתכונת הנגישות (Accessibility) המוכרת כ "VoiceOver" במכשירי Apple וב "TalkBack" במוצרי Android. בהפעלת תכונת הנגישות המשתמש יוכל לשמוע תיאור של כל מה שקורה על המסך ולהשתמש באפליקציית Gett על מנת להזמין שירותי מוניות מנקודה אחת לשנייה.

המהלך נעשה בעקבות פנייה שקיבלה החברה מעדי קושניר, נער בן 17 מישראל שהינו עיוור מלידה. החברה שיתפה פעולה עם היזם הצעיר ביצירת גרסה באפליקציה, המנצלת את טכנולוגיית המגע הקיימת בה מאז השקתה.

מרבית אתרי הממשלה אינם נגישים במלואם לאנשים עם מוגבלויות – כך עולה מדיון שנערך היום (ג`) בנושא בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. הדיון, שהינו הראשון של הוועדה בכנסת הנוכחית, התקיים לרגל יום העיוור הבינלאומי, כחלק משורה של דיונים שהתקיימו בוועדות והוקדשו לעיוורים ולבעלי מוגבלויות נוספים.

ועדת המדע והטכנולוגיה הקדישה אתמול (ג`) את ישיבתה הראשונה בכנסת הנוכחית, בראשות היו"ר החדש, ח"כ אורי מקלב, לנושא כאוב: נגישות אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלויות. ספציפית, הוקדש הדיון לאתגרי הנגישות של לקויי הראייה והעיוורים, ובעיקר לנגישות שלא קיימת למעשה. היה זה דיון די טעון, בעיקר בגלל העובדה שחלק גדול מהמוזמנים שישבו באולם הוועדה היו לקויי ראייה ועיוורים – אלה שנפגעים מהעדר הנגישות.

בדיון השתתפו נציגים של משרדי ממשלה ומוסדות ציבור, שסיפרו על תוכניות ופרויקטים שנעשים למען אוכלוסיה זו, ונציגים של עמותות וארגוני מתנדבים למען אנשים עם מוגבלויות. כמו כן, השתתפו שני נציגים של חברות מחשבים: יוסי שקד, מנכ"ל מבקיעים, ואסתר ליברזון, ה-CTO של טלדור, שהציגו

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1998, עוסק בזכויותיהם הבסיסיות לשוויון של אנשים בעלי מוגבלויות בכל האספקטים של חיי היומיום. מתוקף כוח החוק, גובשו מגוון תקנות הנוגעות לנגישות. סעיף 35 באופן ספציפי, עוסק בתקנות הנגשת אתרי אינטרנט. התקנות קובעות כי כל אתר אינטרנט המספק שירות או מידע בעל ערך ציבורי, חייב להיות נגיש.